top of page
כולנו נקלעים לעיתים לרגעים שבהם הדרך לא ברורה לנו, מתערערת, לא בטוחה.
אנחנו מבולבלים, תוהים לגבי העתיד, חוששים. לעיתים גם מתלוות לכך תחושות של חוסר שקט פנימי או מצב רוח ירוד.
אני מאמינה כי לצד הכאב, רגעים כאלו הם גם רגעים של הזדמנות. הזדמנות להישיר מבט לתוך עצמנו, להתבונן פנימה, להרגיש, לחשוב, לחוות את כל מה שלא תמיד רצינו או העזנו. הזדמנות להיפגש ולגלות חלקים חדשים בתוכנו, להתיר מעצמנו כבלים ומעצורים שהפריעו לנו בדרך.
כמטפלת, אני רואה את עצמי כמלווה את הדרך הזו.
כמי שמציעה ומאפשרת למטופל מקום אינטימי ומוגן לפסוע בתוך החוויות, הבחירות, הלבטים, הרגשות, התהיות וגם ההסטוריה האישית והייחודית שלו. זאת, תוך ליווי והתבוננות מקבלת, מתקפת, מאירה ולעיתים גם מפרשת.
בעבודתי עם ילדים או מתבגרים צעירים, פעמים רבות אני מטפלת באמצעות משחק (Play therapy), או יצירה, קלפים טיפוליים, כדרך להכיר את עולמו הפנימי וחוויותיו של הילד/ה או הנער/ה. דרך אמצעים אלו - נפתח צוהר לעולם פנימי מרתק של משאלות, פנטזיות, יצרים ומחשבות של הילד/ה, שלעיתים נסתר מעיננו בשיחה או דרך ישירה יותר.
"והדרך היא שלך
תלך בה בבטחה
ולעולמים תדע
שאני תמיד איתך..."
 
(אברהם טל)
"... ותיתן ללב שלך לצרוח בשמחה
שהמנגינה תצא החוצה בשירה
ואז תדע
אני איתך...

אל תדאג
בסוף אתה תהיה
שלם עם עצמך..."
 
(אברהם טל)
bottom of page